על דיכאון ושעון חורף

 מחקרים על מכרסמים יומיים עשויים להוות תשתית לפיתוח תרופות נגד דיכאון. אז מה משותף לבני האדם ולפסמון? ומה הקשר בין חורף ודיכאון? תסתכלו בשעון.

החוקר.ת מאחורי המחקר

מצב הרוח לפי שעה

פגיעה בתפקוד השעון הביולוגי או פעילות בניגוד לשעון, כמו למשל במצב של ג'ט לג ועבודה במשמרות, מביאה לפתולוגיות שונות בחיות מודל ובבני אדם, ביניהן נדודי שינה, סרטן, בעיות לב, השמנה, סוכרת ואף דיכאון. כדי לרדת לעומקן של תופעות אלה, עורכת פרופ' קרונפלד-שור מחקרים השוואתיים בין בעלי חיים ליליים לבין בעלי חיים יומיים – שעמם נמנה האדם. הכרת המנגנון הקובע את שעות הפעילות עשויה להביא לפריצות דרך משמעותיות במחקר הביו-רפואי. לאור הבנות אלה, בחנה המדענית באחד ממחקריה - בשיתוף עם פרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית בתל אביב - את הקשר בין השעון הביולוגי לבין אחת הפתולוגיות הקשורות לשיבושו - הדיכאון. אף שהקשר עצמו ידוע זה מכבר, הרי שהמנגנון העומד בבסיס המחלה, והקשר שלה לשעון הביולוגי, עדיין אינם ידועים, ואף התרופות לדיכאון פותחו עד היום על בסיס של ניסוי וטעייה, ולא על סמך הבנה מנגנונית ברורה.

 

הנחת המחקר הראשונה הייתה, כי ייתכן שאחת הבעיות בפיתוח מודל מתאים לחקר הדיכאון היא השימוש בחיות מודל פעילות לילה – חולדות ועכברי מעבדה. לפיכך, בחרו החוקרים לעבוד עם מכרסם ישראלי יומי הקרוי פסמון, שהוא חיה יומית כמו האדם. עבודתם התמקדה, ראשית כול, בתופעת הדיכאון העונתי, הנובעת ככל הנראה מחשיפה למיעוט שעות אור בחורף.

 

פסמון בדיכאון

חשיפת פסמונים לשעות אור מועטות מדי יום גרמה להם להתנהג בצורה המקבילה לדיכאון עונתי אצל בני אדם: הימנעות מאינטראקציות חברתיות, חרדה, היעדר תעוזה ונחישות וכו'. כמו כן, התברר שהזרקת מלטונין – הורמון מרכזי בשעון הביולוגי, המופרש במהלך הלילה בחיות יומיות וליליות, ושמשך הפרשתו מוגבר במהלך החורף – מביאה אף היא להתנהגות דמוית דיכאון בפסמונים. ניסויים נוספים הראו, כי השפעתם של תרופות וטיפולים שונים, הידועים כיעילים לטיפול בדיכאון באדם, יעילים גם בפסמונים. מפתיעה ומעודדת במיוחד הייתה העובדה כי בפעם הראשונה נמצאה חיית מודל בה טיפול באור בהיר בבוקר היה יעיל בטיפול בסימפטומים, אפילו במידה רבה יותר מאשר תרופות. תוצאות אלו מוכיחות, כי השימוש בחיית מודל יומית אכן יכול לתרום לחקר המנגנון של מחלת הדיכאון. המשך המחקר עשוי לשמש כתשתית לפיתוח תרופות מבוססות מנגנון, שיקלו על סבלם של מיליוני בני אדם בכל העולם.

 

פרופ' נגה קרונפלד-שור היא ראש המעבדה לפיזיולוגיה אקולוגית ואבולוציונית, ומנהלת אקדמית של הגן למחקר זואולוגי באוניברסיטת תל-אביב.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>