הכיתה המצייצת: מחקר חדש מצביע על יתרונות השימוש בטוויטר ככלי מקדם למידה

מחקר חדש מדגים כיצד שימוש בטוויטר, המשלב מסר טקסטואלי קצר וקבצי מדיה, מהווה קפיצת מדרגה פדגוגית-ארגונית המקדמת למידה

האם רשת חברתית כמו טוויטר יכולה לקדם למידה קבוצתית? איך מנהלים דיון כיתתי רק עם 140 תווים? והאם המורה מאבד מסמכותו כאשר הכיתה עוברת לציוצים? מחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עוסק בשימוש בטוויטר ככלי תומך בלמידת פנים אל פנים במערכת החינוך. המחקר בוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים אכן מתעלים את הטכנולוגיה המוצעת לשימוש פדגוגי, הכולל מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע, ולשימוש ארגוני, הכולל תמיכה ועידוד של חברי הקבוצה והעברת תזכורות והודעות. כמו כן, בוחן המחקר את הקשיים הטכניים בהטמעת הטכנולוגיה החדשה בסביבה לימודית.

 

"התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעיתים מפתיע, על אף הגבלת 140 התווים, וזה כשלעצמו מהווה עדות לכך, שניתן להשתמש בטוויטר ככלי למידה," מסבירה ד"ר ענת כהן. "האינטראקציה מורה-תלמיד בטוויטר הרחיבה את שעות הקבלה של המורה מעבר לשעות הלימוד ואפשרה, במידה מסוימת, לאמוד את הקשיים ותחומי העניין של התלמידים". עוד מוסיפה כהן כי "שימוש מושכל ומובנה בטוויטר עשוי לגשר על מגבלת זמן ומקום וליצור רצף למידה בין בית הספר לבית".

 

ברוכים הבאים לטוויטרספרה

טכנולוגיות המידע והתקשורת הקיימות היום, מאפשרות יותר מתמיד להרחיב את תהליך הלמידה באמצעות כלים מגוונים, המכונים .Web 2.0 tools כלים אלו מאפשרים שימוש ברשת לא רק כמאגר מידע אלא כאמצעי ליצירה, לשיתוף ולצריכה של מידע וידע.

 

טוויטר הוא אחד מכליWeb 2.0 , המאפשר שיתוף במסרים. ייחודיותו מתבטאת בשילוב של ארבעה מאפיינים:

  • אורך המסר - מוגבל ל- 140 תווים ומכונה ציוץ  (tweet)
  • ציבוריות המסר - היות וקריאתו אינה מותנית בקבלת אישור הכותב
  • תפוצת המסר - תלויה במידת העניין שעורר בקרב קבוצת העוקבים
  • העברת המסר - יכולה להיות סינכרונית או א-סינכרונית וממכשירים ניידים או נייחים.

 

החוקרות מציינות כי שימוש בכלי זה בלמידה בבית הספר אינו נפוץ. ייתכן כי השימוש המועט נובע מהרתיעה ממגבלת 140 תווים להודעה (ציוץ), וכן מהקושי במעקב אחר אינטנסיביות ציוצים שלא מסווגים בצורה לוגית, ומהגדרת הפרטיות של השיח.

 

ייחודו וחשיבותו של המחקר ניכרים במיקוד בקבוצת גיל שטרם נחקרה - תלמידי כיתה ט', כמו גם בעיבוד הנתונים על ידי קידוד הציוצים וסיווגם לארבע קטגוריות:

  • פדגוגית (העלאת שאלות, תשובות, שיתוף בחומרים), למשל, משימה שנתנה המורה לקבוצה: "פעולת הקיבה נחקרה ע"י הצצה בחור שקליע יצר בקיבת אינדיאני. האם ניסוי כזה היה מאושר היום? מצאו בויקי: ניסויים בבני אדם. שתפו בעד/נגד."
  • חברתית (תמיכה, עידוד, הווי קבוצתי), לדוגמא פנייה של תלמידה לקבוצה: "מברכת את כולם ביציאה לחופשת פסח: חג שמחחח לכולם"
  • ארגונית (ניהול למידה, הודעות ותזכורות), למשל ציוץ של המורה לקבוצה: "ט3 שלי, ברוכים הבאים לכיתה המצייצת. פתחו חשבון והצטרפו לטוויטרספרה שלנו", או ציוץ של תלמיד לקבוצה: "יש לי שאלה, ע"מ ללמוד למבחן בנושא עיכול האם יספיק לקרוא את העבודה שעשינו ואת הדף עם הטבלה שעשינו בכיתה? לא מצאתי יותר חומר"
  • טכנית (קשיים בתפעול הכלי)

 

כמו כן, נבחנו מספר מאפייני תקשורת שטרם נחקרו בהקשר של טוויטר ככלי למידה. תוצאות המחקר מצביעות כי התלמידים והמורה השתמשו במרחב הלמידה החדש בעיקר לצרכים פדגוגים כמענה לשאלות שניתנו בשעורי הבית והעלאת פרטי מידע שמשיקים לנושא השיעור ומעוררים בהם עניין אישי. שימוש בטוויטר לארגון הלמידה סייע לייעל את הזמן המוקדש ללמידה פנים אל פנים.

 

הציוץ - לא רק בשביל המורה

מן המחקר עולה כי טוויטר מאפשר שיח רב כיווני וחופשי באופן שונה מדיון בכיתה המחייב דיבור בהצבעה. מהנתונים עולה שאכן היו אינטראקציות מגוונות וחופשיות, אולם מרבית הפניות נעשו אל המורה. ממצא זה במידה מסוימת מזכיר את הדינמיקה הכתתית עליה הצביעו ורדי-ראט ובלום-קלוקה (2005). אולם, כאן זה נעשה מבחירה של התלמיד ולא מתוך הנחיה פורמאלית של המורה. ייתכן וזה נובע מנוחות טכנית בשימוש ראשוני בטוויטר וייתכן וזה נובע מתוך הרגל וציפייה של התלמידים לקבל עזרה ומשוב מבעל הסמכות.

 

האינטראקציה בטוויטר מאפשרת לאמוד את הקשיים בהם נתקלים התלמידים בנושא מסוים, לגלות תלמידים שלא משתתפים בכיתה ומטיבים להתבטא ברשת ולעזור לאחרים, ללמוד על תחומי העניין שלהם, מקומות, תופעות בהם נתקלו ועוררו את סקרנותם. אחת מהאינטראקציות בטוויטר מדגימה יפה שלמורה אין בעלות על הידע וניתן ללמוד גם מהתלמידים.

 

טוויטר מאפשר תקשורת בכל זמן ובכל מקום ובכך טמון פוטנציאל ללמידה מעבר לגבולות הכיתה. השימוש בטוויטר נבע מתוך צורך פדגוגי-מנהלתי ולא כדפוס קבוע. 52% מציוצי המורה נעשו ממחשב נייח ואילו 48% ציוצים מטלפון נייד. לעומת זאת, רק 20% מהתלמידים דיווחו כי צייצו גם ממכשיר נייד. ייתכן ועליה במספר מכשירים ניידים חכמים בקרב תלמידים עשויה לשנות את מידת השימוש ולהגדיל את ההזדמנויות לשיח סינכרוני.

 

מחדדים את המסר

ההגבלה ל-140 תווים הינה אחת מהגורמים המרכזיים המרתיעים אנשי חינוך להשתמש בטוויטר ככלי למידה. התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעיתים מפתיע, גם בהעדר אפשרויות הכתיבה הקיימות בכלים כמו בלוג או פורום לימודי. טוויטר הוא "ציוץ" של להקה או של בודדים בהתאם לאופי המשתמש ולקהל העוקבים. בהתאם לספרות המחקרית ניתן לצייץ בקצרה שאלות, הודעות, תיאומי שיתוף פעולה, רגשות, אולם גם לשתף בהתייחסות לספר או למאמר שהקבוצה נתבקשה לקרוא. התמצות מחייב את המשתמש לזקק את המסר, אך עלול גם להוביל לשיבוש שפתי. התבוננות בבלוג הציוצים מעלה שהתלמידים שמרו על ניסוח ברור ומניח את הדעת.

 

לעוף עם להקת המצייצים

החוקרות מקוות שמחקר זה יעורר מודעות ותשוקה בקרב מורים וחוקרים בתחום לבחון יישומים נוספים. זהו אחד מהכלים שמהווים פיגום לתהליך הלמידה ועשויים לאפשר למורה מיומן, יצירתי ובעל מוטיבציה לנער את האבק מעל הטוב והמוכר אל מול התנסות בכלי שמאפשר 'לעוף עם להקת המצייצים' בצורה אינטראקטיבית.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>