ערים? לא בטוח

עד כמה אתם עייפים עכשיו? אם אתם סובלים מחסך בשינה, כדאי מאוד שתשאלו את עצמכם את השאלה הזאת, לפני שאתם מבצעים פעולות שמחייבות ריכוז וערנות, כמו נהיגה למשל. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שתאי העצב עצמם מאטים את תגובותיהם בזמן עייפות או חסך בשינה. במילים אחרות, אתם אולי החלטתם לוותר על כמה שעות שינה כדי לראות בבינג' את כל פרקי הסדרה האהובה עליכם, או כי התינוק שלכם לא נרדם כל הלילה, אבל את תאי העצב שלכם זה לא מעניין – כשהם צריכים לנוח, הם לא שואלים אתכם אם זה זמן נוח. 

ד"ר יובל ניר, אחד ממובילי המחקר, מסביר: "אחת מכל חמש תאונות דרכים קשורה בעייפות בנהיגה, וכמעט שליש מהנהגים דיווחו על הירדמות של ממש בזמן נהיגה, רק בשנה האחרונה. בזמן חסך שינה, לעיתים קרובות אנו לא מצליחים להגיב ביעילות למתרחש סביבנו. בסיטואציות מסוימות, כמו במגדל הפיקוח או בחדר הניתוח, לטעויות מסוג זה יכולות להיות השלכות הרסניות. עם זאת, עד היום לא היה ברור כיצד חסך השינה משפיע על פעילות תאי עצב במוח".

את המחקר הייחודי, שתוצאותיו מתפרסמות בימים אלה בכתב העת Nature Medicine, הובילו ד"ר ניר מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' יצחק פריד, גם הוא מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר וכן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). 

המחקר נערך בשיתוף פעולה בינלאומי, עם חוקרי השינה פרופ' קיארה סירלי וג'וליו טונוני מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, תלמיד המחקר עמית מרמלשטיין מבית הספר סגול למדעי המוח וצוותי מחקר נוספים בפריז וב-UCLA.

"חלקים במוח נרדמו"

כדי לבדוק את המנגנון הנוירולוגי שמאחורי התגובות הלקויות בזמן חסך השינה, החוקרים ניצלו הזדמנות נדירה בה חולי אפילפסיה עוברים השתלה של אלקטרודות תוך-מוחיות, במאמץ לאתר את האזור המוחי הגורם להתקפים. למחקר התנדבו 12 מטופלים ב-UCLA, אשר אושפזו למשך שבוע בעת שהפעילות המוחית שלהם נרשמה, ובמקרים מסוימים נשארו ערים כל הלילה.

למשתתפים במחקר הוצגו תמונות של דמויות ומקומות מפורסמים, והם נתבקשו לסווג את התמונות מהר ככל האפשר, במטרה לבדוק את ערנותם. בסדרה של למעלה מ-30 ניסויים, צוות החוקרים רשם את הפעילות החשמלית של קרוב ל-1,500 נוירונים במוח.

"המחקר העלה שבזמן חסך שינה, תגובת הנבדקים לתמונות נהייתה איטית, חלשה וארוכה מהרגיל", מסביר פרופ' פריד. "הצלחנו להראות שבזמן הזה, גם תגובות של נוירונים בודדים באונה הטמפורלית - אזור המקושר עם תפיסה ראייתית וזיכרון - השתנו כתוצאה מהעייפות".

"חשוב להדגיש שמעידות אלו אינן תוצאה של מיקרו-שינה, המלווה בעצימת עיניים, מה שנקרא אצלנו 'התעפצות'", מוסיף ד"ר ניר. "כאן הנבדקים הישירו מבט לתמונה, בשעה שחלקים ספציפיים במוח שלהם פשוט נרדמו".

למדוד עייפות ולמנוע תאונות

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים.

"כשאנו עייפים, גלי מוח דמויי-שינה 'פולשים' לפעילות המוח הער בזמן שאנחנו מבצעים משימות, הרבה לפני שאנחנו נרדמים ממש, או סתם עוצמים את העיניים", מסכם ד"ר ניר. "מאחר שהנהיגה בזמן עייפות מסוכנת ממש כמו נהיגה בשכרות, אנחנו מקווים שהמחקר החדש ישמש כבסיס למדידה אובייקטיבית של גלי השינה המתעצמים, כמו 'הינשופים' שמודדים את ריכוז האלכוהול בדם – לפני שהעייפות הזאת הופכת למסכנת חיים".