להאכיל את העולם

מה משותף לגנטיקאי מוויאנטם ולחוקר צמחים מהודו? שניהם שואפים להפוך את אבטחת המזון למציאות, והם עושים את זה מהקמפוס של אוניברסיטת תל אביב

בכל רחבי העולם עולה הדרישה למזון, בעוד שטחי האדמה והמשאבים החקלאיים נמצאים בירידה. קרוב לביליון בני אדם סובלים מתת תזונה, בעוד שני ביליון נוספים מתמודדים עם השפעותיהן המזיקות של תזונה לקויה או של צריכת קלוריות מוגברת, כתוצאה ממחסור בגישה למזון בריא.

 

כדי להילחם במאזן השלילי הזה ולספק פתרונות בתחום אבטחת המזון, קם באוניברסיטת תל אביב מרכז מן לבטיחות וביטחון המזון, הראשון מסוגו בישראל. בעקבות הצלחת תכנית הקיץ שלו, השיק המכון בשנת 2014 גם תכנית בינלאומית לתואר שני במדעי הצמח בדגש אבטחת מזון, אליה נרשמים סטודנטים מכל רחבי העולם.

 

כחלק מלימודיהם, יש להם הזדמנות ללמוד, לחיות ולצבור ניסיון תעסוקתי בערבה - אזור ייצוא הירקות הגדול בישראל. במחזור הנוכחי יש ייצוג של סטודנטים מ-10 מדינות שונות, בהן זימבבואה, הפיליפינים ווייטנאם. התכנית אפילו משכה חוקר מאינדונזיה, מדינה ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל. אז על מה החוקרים הצעירים הללו עובדים בימים אלו, ומה הן תקוותיהם בנוגע לעתיד המזון על כוכבנו?

 

העתיד של אבטחת המזון

Can we feed the world?

טואי אוין הונג-יו (Thúy Uyên Hồng Yũ) הגיעה לאוניברסיטת תל אביב בהמלצת דקאן הפקולטה שלה בוויאטנם. בזמנו, היא לא ידעה דבר על ישראל, למעט שהיא מובילה בתחום הטכנולוגיה החקלאית. בימים אלו היא משלימה את התזה שלה אצל פרופ' ניר אוהד בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון. התכנית הבינלאומית לתואר השני, עזרה לה, לדבריה, ללמוד על עצמה ושיפרה את הדרך שלה להציג את הרעיונות שלה. "בוויאטנם, אתה צריך לחשוב הרבה לפני שאתה מרשה לעצמך לשאול שאלה, וכאן אתה מוזמן לשאול מתי שאתה רוצה," היא אומרת.

 

לדבריה, "השילוב בין תיאוריה והתנסות מאפשר לסטודנטים ליצור חזון לעתיד בנוגע לאתגרים בתחום אבטחת המזון, להביט מעבר לשדה ההתמחות המצומצם ולמצוא פתרונות רחבים ואסטרטגיים יותר. צורת החשיבה הזו תסייע ליצירת מזון בריא וטוב יותר, שיגביר את רמת הבריאות העולמית."

 

 שיפור הגינון בהודו

Can we feed the world?

 

יוגנדרה קומר מינה (Yogendra Kumar Meena), גנן מהודו, השתתף בתכנית הקיץ של מרכז מן בשנת 2016, בעקבות מלגה שקיבל מהמועצה להשכלה גבוהה בישראל. "זו הייתה חווייה משנת חיים," הוא אומר, "מיד כשהגעתי, התאהבתי בישראל, באנשיה החמים והחברותיים, במוסר העבודה הגבוה ובהישגים האדירים." את הידע שרכש באוניברסיטת תל אביב יעביר גם לעמיתיו בהודו, שטרם יישמה כראוי, לדבריו, טכנולוגיות חדשות ורפורמות בתחום.

 

לרפא את האוקיינוסים

Japhette Esther Kembou Tsofack

 

במסגרת לימודי הדוקטורט שלה כעמיתת מכון מן, הדוקטורנטית מקאמרון, ג'פט אסתר קמבו צופק (Japhette Esther Kembou Tsofack), שילבה כוחות עם פרופ' ערן בכרך, שחוקר דגי אמנון. יחד, הם גילו וירוס שגורם למחלות בדג האמנון ברחבי העולם. בימים אלו מפתחת צופק שיטות לאיבחון המחלה וחיסון למיגורה.

 

Students of the Manna Center Program for Food Safety and Security on a field trip to Jerusalem

סטודנטים של התכנית הבינלאומית לאבטחת מזון בסיור בירושלים

 

לשמוע על האתגרים ממקור ראשון

מלבד הלימודים הרגילים שלהם במהלך השנה, במהלך הקיץ מצטרפים תלמידי התואר השני אל חבריהם בתכנית הקיץ ללימודים אקדמיים ולטיולים, בין היתר במתחם חקלאי עירוני ובתחנת מחקר חקלאית בנגב.


פרופ' ניר אוהד, ראש מרכז מן, אומר שהם מחלקים את התלמידים לקבוצות רב לאומיות, בהן כל תלמיד מציג בעיות מארצו. לדבריו, "האינטראקציה הזו מעשירה את הידע של כולם. אין כמו להכיר את הנושאים האלה ממקור ראשון."


ומה צופן עתידם של כל המדענים הצעירים האלו? האם הם יוכלו להשפיע באופן ממשי וליצור שינוי בעולם, אחרי לימודיהם? פרופ' אוהד מאמין שהם יעשו זאת. "ההצלחה של התכניות הבינלאומיות נמדדת לאור העובדה שהבוגרים שלנו משתלבים בעבודות המועדפות עליהם בתחום לאחר הלימודים."


אז איך נוכל להאכיל את העולם? התשובה עדיין בגדר תעלומה. אבל אנו בטוחים שפרופ' אוהד ותלמידיו מקרבים אותנו לתשובה מדי יום.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>