בין מציאות לתיאוריה. גדלתי בבית מהסוג שאותו אני חוקרת. כשנחשפתי למתודה האקדמית בתחום חשתי כי מחקר איכותני אישי זה עשוי להיות עבורי כמעט תרפויטי בשל האפשרות להעמיק בחוויה האישית בדרכים חדשות ומכיוונים חדשים. אספתי נתונים באמצעות ראיונות עומק של נשים אשר חיו כאם חורגת ובת בשנות ילדותה של הבת והסכימו להתראיין יחד. דבריהן נותחו ופורשו מנקודת מבט פסיכואנליטית. המחקר מעלה סימן שאלה סביב הקביעה ש"אמא יש רק אחת" שכן היחסים נחוו על ידי המרואיינות כיחסי אם-בת לכל דבר מבלי לסתור את הקשר המשמעותי עם האם המתה. קביעה זו היא תרבותית, ומשמרת ומקבעת נשים בתפקידים מסורתיים.

דיאלוג פתוח. ארצה להמשיך ולעסוק בעבודה עם משפחות כמטפלת, כחוקרת וכן כמרצה בתחום. משאלתי היא לסייע - למשפחות, לזוגות, לאמהות ובנות ולכל שאר הצירופים של קשרים בתוך משפחה - בבניית דיאלוג כן ופתוח.