מחקר חדש מצביע על הקשר שבין גזענות ליצירתיות ירודה

מחקר שנערך בפקולטה לניהול מראה כי לחשיבה סטראוטיפית גזענית ולהגבלה ביצירתיות יש הרבה יותר מן המשותף ממה שנדמה לנו - שתיהן מושפעות מחשיבה קטגורית

ד"ר כרמית תדמור, מומחית להתנהגות ארגונית בחוג למנהל עסקים, ועמיתיה, גילו במחקר חדש כי חשיבה סטריאוטיפית וקיפאון יצירתי חולקים מכנה משותף: חשיבה קטגורית. "אף על פי ששני התחומים מובילים לתוצאות שונות, שניהם מתרחשים כאשר אנשים מתקבעים על תבניות מידע מוכרות והלכי רוח קונבנציונליים", מסבירים החוקרים.

 

במחקרם ביקשו החוקרים לבדוק האם יכול להיות קשר סיבתי בין גזענות מהותנית - הדעה כי אנשים מגזע מסוים הם בעלי מהות מולדת שכוללת תכונות ויכולות אשר אינן ניתנות לשינוי, לבין יצירתיות. הם העלו השערה כי ברגע שתופעל תצורת החשיבה המהותנית היא תוביל להגבלה בחשיבה על נקודות מבט אלטרנטיביות ותביא לצרות ראייה כללית.

 

חשיבה קטגורית פוגעת ביצירתית

באחד מארבעה ניסויים שנערכו במסגרת המחקר, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות: בקבוצה אחת, התבקשו הנבדקים לקרוא מאמר מדעי פיקטיבי התומך בדעות קדומות על סמך גזע, בקבוצה השנייה התבקשו לקרוא מחקר פיקטיבי התומך באמונות גזעיות שאינן מהותיות, כלומר ניתנות לשינוי, ובקבוצה השלישית קראו הנבדקים מחקר מדעי על המאפיינים המדעיים של מים.

 

בשלב השני נבחנו המשתתפים במבחן אסוציאציות הבודק יצירתיות. במבחן הוצגו בכל פעם שלוש מילים, ועל הנבדקים הוטל למצוא מילת מטרה המשותפת לשלושתן, לדוגמא, מילה משותפת למילים: "עגול", "טניס" ו-"נימוסין", יכולה להיות "שולחן". החוקרים מצאו כי משתתפי הקבוצה הראשונה, שנחשפו לתפיסת עולם גזענית מהותנית היו פחות יצירתיים והצליחו לפתור נכונה פחות תרגילי מילים מאשר המשתתפים בשתי הקבוצות האחרות.

 

כשהקופסא נסגרת

תוצאות של מחקר עוקב שערכו החוקרים הראה כי הקשר בין גזענות מהותנית ויצירתיות ירודה, יכול להיות מוסבר, לפחות בחלקו, בעלייה בקיבעון מחשבתי. לדברי ד"ר תדמור, "אנשים האוחזים בתפיסה הזו מסתכלים בקטגוריות חד משמעיות וסבורים שדברים לא יכולים להתערבב, לא יכולים לעבור מקבוצה אחת לאחרת. יצירתיות מהגדרתה דורשת לפרוץ מחסומים בין קטגוריות ולחשוב מחוץ לקופסה". בנוסף מדגיש הניסוי כי גם החשיפה לעמדות קבועות וגזעניות לבדה, גם אם אינן מקובעות מבעוד מועד, משפיעה על דרך החשיבה ומצמצמת את המחשבה היצירתית.

 

מגזענות לסובלנות

המחקר מציע כי דעות מהותניות ניתנות לשינוי יחסית בקלות. אף על פי שישנם עדיין היבטים רבים שטרם נחקרו, תדמור וקבוצתה משערים שניתן להשתמש בממצאים שהעלו על מנת לעצב תכנית התערבות אשר תוריד את רמת הדעות המהותניות ותוביל משתתפים לא רק לסבלנות חברתית גדולה יותר אלא גם לשחרור הפוטנציאל היצירתי שלהם כחלק מהתהליך.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>