קרן סבן והארגון לחקר המלנומה העניקו 8 מיליון ש"ח לשלושה צוותים, שניים מהם מאוניברסיטת תל-אביב

צוותי המחקר באוניברסיטת תל-אביב זכו במענקים על מחקריהם בתחומים: "ננו-רפואה ממוקדת בדלקת עצבית בגרורות מלנומה במוח" ו-"גילוי נקודות חיסון חדשניות במלנומה"

31 מרץ 2014
קרן סבן והארגון לחקר המלנומה העניקו 8 מיליון ש"ח לשלושה צוותים, שניים מהם מאוניברסיטת תל-אביב
פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-ביו-רפואה מהמחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה
קרן משפחת סבן וארגון ה- MRA) Melanoma Research Alliance) העניקו 2.25 מיליון דולר (כ-8 מיליון ש"ח) לשלושה צוותי מחקר הפועלים במוסדות בישראל ובארצות-הברית, שניים מהם פועלים באוניברסיטת תל-אביב.
 

קרן משפחת סבן היא קרן פילנתרופית, התומכת בפעילות בתחומי הרפואה, החינוך והילדים בישראל ובארצות-הברית. ה-MRA הוא הארגון המוביל במימון מחקרי מלנומה. המענקים נועדו לתמוך במחקרים שעוסקים בשיפור הטיפול במלנומה, שהיא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בעולם המפותח, ומוכרת בעיקר כסרטן עור. שלושת המחקרים שנבחרו מציגים הצעות חדשניות לשיפור הטיפול בחולים הלוקים במלנומה ממארת.

 

תרופות ממוקדות מטרה

צוות אחד קיבל מענק עבור פרויקט "ננו-רפואה ממוקדת בדלקת עצבית בגרורות מלנומה במוח". הצוות  כולל את פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-ביו-רפואה מהמחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר; ד"ר נטע ארז מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה; ופרופ' צבי רם, מנהל המערך הנוירוכירורגי במרכז הרפואי תל-אביב.

 

"במקרים רבים, חולי מלנומה מפתחים גרורות באיברים שונים, לרבות במוח", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו, "מטרת המחקר היא לזהות מטרות מולקולריות המתבטאות בעקבות אינטראקציות בין תאי המלנומה ותאים הייחודיים לרקמת המוח (אסטרוציטים), ולפתח בהתאם ננו-תרופות ממוקדות-מטרה. אנו מקווים שגישה חדשנית זו תסלול את הדרך לתרגום קליני, לאבחון ולטיפול בשלבים מוקדמים של התפתחות גרורות מלנומה במוח".

 

גילוי נקודות חיסון חדשניות

מענק נוסף הוענק לצוות הכולל את ד"ר גל מרקל מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה, וד"ר תמר גייגר וד"ר נועם שומרון, אף הם מאוניברסיטת תל-אביב, עבור הצעת המחקר "גילוי נקודות חיסון חדשניות במלנומה".

 

"מטרת המחקר היא זיהוי מנגנוני התחמקות של תאי מלנומה ממערכת החיסון, משהו בנוסח 'גלימת ההיעלמות' של הארי פוטר", מסביר בחיוך ד"ר מרקל, המשמש גם כמדען ראשי במכון אלה לחקר מלנומה במרכז הרפואי שיבא. "זיהוי מנגנונים כאלו יאפשר לנו לתכנן תרופות חדשניות, שינטרלו את המנגנונים הללו ויחשפו את התאים הגידוליים לתאי מערכת החיסון".

 

לדברי ד"ר מרקל, המענק יאפשר לצוות לבצע סריקות עומק לשם איתור מנגנוני התחמקות. "סריקות העומק יבוצעו על דגימות קליניות מחולים שקיבלו טיפול אשר רותם את מערכת החיסון כנגד הסרטן, ואנחנו נשווה בין החולים שבהם הטיפול הצליח לחולים בהם הטיפול נכשל", הוא מסביר.

 

הצוות השלישי שזכה במענק כולל את ד"ר רותם קרני וד"ר טל בורשטיין-כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר ה' שלטון ארפ השלישי וד"ר סטיבן פריי, ממרכז הסרטן ליינברגר באוניברסיטת צפון קרוליינה; וד"ר גייל אקהארט וד"ר דאגלאס גרהאם מהקמפוס הרפואי של אוניברסיטת קולורדו.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>